מחיר: 300 אלף שקל (בסיס), 320 אלף שקל (מבחן)
מתחרות: הונדה אודיסי, טויוטה סיינה (ביבוא מקביל), עקיפות: שברולט טראוורס, פורד אקספלורר, טויוטה היילנדר
אהבנו: מרווח, נוחות, אבזור, הנדסת אנוש, תא מטען, מנוע
לא אהבנו: מחיר, תמרון בעיר
ציון: 9.5/10
אני עוד זוכר את הדור הראשון של קיה קרניבל, להורים שלי היה אחד, השנים היו ראשית המילניום כאשר לקיה לא היה מה להציע מלבד מחיר זול וחווית נהיגה שהייתה עוגת שכבות של מאפיינים נוראיים. מנוע שעשה יותר רעש מסוסים, נוחות נסיעה נוראית, איכות חומרים של חבילת סכום חד פעמי ועוד נפלאות כולל אמינות לא מרשימה בשל רמת הגימור הבינונית. הדור השני הציג שיפור מסוים ברוב התחומים, אבל היי, גם הליכה ברגל הייתה יכולה להיחשב כשדרוג.
מי שעשה את המהפכה הרצינית היה הדור השלישי של הדגם, שם זו כבר הייתה קיה אחרת, זו שיחד עם חברת האם יונדאי החליטה שלא להסתפק בפירורים ולכוון לקצפת. וזה היה בדיוק מה שנדרש מהדגם הזה ומכל קטגוריית המיניוואנים שקרוסאוברים בינוניים גדולים כבר החלו לכרסם בנתח השוק שלהם.
אבל לא משנה כמה אטרקטיביים הם היו בעיני הקונים, בעיקר בשל ההתרחקות מ"רכב האמהות" שהייתה ועדיין יש למיניוואנים, כאשר זה הגיע לביצוע - לתעשיית הרכב לא היה ואין עדיין פתרון טוב יותר מאשר מיניוואנים בגודל מלא למשימת הובלת משפחה גדולה על ציודה המלא פלוס ברווחה ונוחות. וקיה קרניבל הוביל ומוביל עד היום את הקטגוריה הזו בישראל עם יד בוטחת על ההגה.
הרכב שאנחנו פוגשים פה, הוא העדכון המשמעותי שעבר הדור הרביעי של הקרניבל, זה שבהיעדר מתחרים ישירים בשיווק ישיר הפך לדומיננטי ביותר בשוק. כאשר הבשורה המשמעותית יותר היא צירוף יחידת הנעה היברידית שאמורה להגיע גם היא למבחן בהמשך.
עיצוב: המראה החיצוני שלו מנסה לשלב בין שני עולמות מולם הוא ניצב. הראשון הוא המראה העדכני של דגמי קיה, עם יחידות התאורה הזקופות, אלו שפגשנו כבר ב-EV9 החשמלי, נפגוש בקרוב ב-EV3 החשמלי הקטן ואפילו עונדת קיה פיקנטו מתוחת הפנים. העולם השני הוא הרצון שלו להצטייד במראה "קשוח" יותר ופחות מיניוואני, למרות שאת המסע הזה הוא התחיל כבר עם הגרסה שלפני מתיחת הפנים.
בסופו של דבר מדובר ברכב שלא מנסה להיראות כמו משהו אחר - אני מינוואן גדול, יעיל ולא מתבייש בזה. אנחנו רגילים לקבל מבטים עורגים לעבר מכוניות המבחן, בחורות במקרה של מיני קופר, נערים לכיוון הקורבט, חקלאים בוחנים בעיניים טנדרים, הפעם הדמוגרפיה הייתה של נהגי אאוטלנדרים/קודיאקים/סורנטו עם עטיפות חטיפים במקום רצפה, באזורי שנות ה-30 המאוחרות וה-40 המוקדמות, עם כרס קטנה מציצה, ועיניים טרוטות שנדלקו ונצצו למראה הקרניבל.
תא נוסעים: טיפוס לקבינה של הקרניבל מושיבה אותנו גבוה מעל רוב המכוניות בכביש, כולל הקרוסאוברים, התצפית החוצה מצוינת וכמקובל בכלי רכב רבועים יחסית, מלאכת ההשתלטות על המימדים קלה בהרבה מכאלו עם קימורים. סביבת הנהג לא השתנתה מהותית, ההבדל המרכזי הוא הסידור של מסך המולטימדיה ולוח המחוונים (12.3 אינץ' כל אחד) על פאנל רציף, זה היה כך בעבר, אבל בעיצוב מעט שונה. וכן המעבר לסרגל הפקדים הדואלי של קיה, זה שמאפשר להם להפוך מכאלו השולטים במערכת בקרת האקלים או המולטימדיה בלחיצת כפתור. הסידור הזה שחוסך את פאנל הכפתורים הפיזיים, מפנה עוד מקום אחסון בתחתית הקונסולה. מקום שמצטרף להרבה מאוד מקומות אחסון שימושיים מאוד בכל רחבי התא.
דלתות ההזזה החשמליות מובילות לחלק המעניין והחשוב יותר של הקרניבל. אז מעבר לקלות הכניסה שמציעות דלתות כאלו בניגוד לדלתות רגילות, יש כאן שתי שורות מושבים, טכנית עם שלושה כיסאות בכל אחת מהן. טכנית, כי בפועל המושב האמצעי בכל אחת מהן הוא כיסא ילדים בעיקרו.
כל המושבים בשורה השנייה נעים על מסילה שזה נהדר. המושב האמצעי ניתן לקיפול ואז הוא משמש כמשענת יד עם מחזיקי כוסות, שגם זה נהדר. אפשר גם להסיר אותו ולאפשר גישה נוחה לשורת המושבים השלישית, עוד משהו נהדר. מה לא נהדר? שהמסילות של המושבים חשופות והן המקום אליו ייפלו דברים קטנים שמאוד ישמחו לתקוע את התנועה של המושבים. יש פתרונות לזה באמצעות כיסוי גומי עם חפיפה, חבל שלא ירדו פה לפרטים הקטנים.
שורת המושבים האחורית מציעה מרווח מצוין גם למבוגרים וזה לא מובן מאיליו. אם בקרוסאוברים בינונים גם לילד יהיה צפוף, באלו הגדולים כמו טויוטה היילנדר זה יתאים למבוגר, פה זה גם מתאים למבוגר וגם מרווח. ולמי שיושב שם יש אפילו יציאות מיזוג נפרדות משלו.
תא מטען: אם בקרוסאוברים 7 מושבים כמו קודיאק או KGM רקסטון תקבלו 240 ליטרים מאחורי שורת המושבים השלישית, בפורד אקספלורר הגדול מהם יהיו כ-400 ליטרים, קיה קרניבל מגמד את שניהם. תוסיפו את תא המטען של הקודיאק לזה של האקספלורר ושניהם יחד קצת יותר גדולים מ-627 הליטרים של הקרניבל. מיקום הגלגל החלופי בתחתית הרכב, מותיר "אמבטיה" עמוקה מאוד מאחורי המושבים האחוריים. לצד הגודל הזה, שימו לב, היא עמוקה מאוד כך שהוצאה או הכנסה של ציוד כבד עשויה להיות פחות נוחה מכאלו בעלי רצפה שטוחה.
אבזור: הקרניבל מגיע אלינו ברמת הגימור הגבוהה יותר - EX, מתחתיה נמצאת גרסת הבסיס LX. ברשימה יש בין השאר לוח מחוונים ומסך מולטימדיה 12.3 אינץ' כל אחד, עם תאימות לאנדרואיד ואפל, טעינה אלחוטית, בקרת אקלים מפוצלת ל-3 איזורים עם שליטה נפרדת ליושבים מאחור, כניסה והנעה ללא מפתח, המושבים הם חשמליים עם ריפוד דמוי עור, ההגה מחומם, דלתות צד ודלת תא מטען חשמלית.
אבזור הבטיחות כולל בלימה אוטונומית עם זיהוי מורחב לכלי רכב בפניה שמאלה, תיקון סטייה מנתיב, התרעת רכב ב"שטח מת" עם מניעת מעבר נתיב, בלימה בזיהוי תנועה חוצה מאחור, בקרת שיוט אדפטיבית, התרעה על פתיחת דלתות בזיהוי רכב חולף.
ביצועים: מתחת למכסה המנוע ממשיך הקרניבל לעשות שימוש במנוע ה-3.5 ליטרים בתצורת V6 של קיה. על הנייר יש שלו 291 כ"ס ו-36 קג"מ, על הכביש יש לו כל מה שצריך כדי להזיז את ה-2.2 טון שלו בקצב די מפתיע לרכב במימדים שלו. אני מעריך שנתון התאוצה הרשמי של 8.4 שניות ל-100 הוא מעט אופטימי, אבל בכל סיטואציה שבה נסענו כוח לא היה חסר. המנוע גמיש מאוד, עם המון "דחף" קדימה ומסייעת לו תיבת הילוכים אוטומטית עם 8 הילוכים יעילה.
צריכת דלק: במבחן שלנו רשם הקרניבל צריכת דלק ממוצעת של 9.5 ק"מ לליטר. כן נציין כי הכלי אותו קיבלנו היה עם כמה עשרות ק"מ בלבד על השעון ויתכן שהייתה לכך השפעה. מכל מקום, השווינו לנתונים של מבחני העבר בקרניבל, הפער לא משמעותי ואין מה לצפות לשיפור של יותר מק"מ לליטר לכל היותר.
נוחות והתנהגות: כיול המתלים של הקרניבל מאוד "אמריקני", כך שהוא בן לוויה מוצלח מאוד לנהיגות ארוכות מבחינת נוחות הנסיעה. כאשר הוא ננהג עם נהג בלבד הוא היה מעט נוקשה במעבר על שיבושים קטנים במהירות איטית. חבל שברמת גימור זו הוא מוצע עם צמיגי 19 אינץ' בחתך 55 מופרז ומיותר. איסוף של 4 טרמפיסטים על ציודם זימן גם אפשרות לבחון אותו בתוספת של 280-300 ק"ג, המצב השתפר שם משמעותית. בידוד הרעשים גם הוא טוב מאוד. יש מעט רעשי רוח מעל 110 קמ"ש, אבל גם הוא לא ברמה מטרידה לניהול שיחה.
בעיר צריך רגע או שניים להתרגל למימדים שלו, גם באורך וגם ברוחב. מחוץ לעיר, מעבר לביצועים הטובים שהזכרנו, מצאנו גם שהתנהגות הכביש שלו מפתיעה. כן, הוא כבד, ארוך וגדול, אבל בשום פנים ואופן לא גמלוני או מגושם. ההגה מעט איטי, אבל הכל מתכנס לסוג הנהיגה המתאים לרכב כזה - נינוח. מהבחינה הזו לא ברור שילוב מצב "ספורט" במצבי הנהיגה שלו - אלמנט הכרחי כמו איתות בנהיגה בבית שאן.
השורה התחתונה
גם בדור הנוכחי, כמו לפני מתיחת הפנים שלו, כמו בדור הקודם שלו - קיה קרניבל הוא רכב שנמצא בשורה אחת עם בנטלי קונטיננטל GT, פורד ברונקו, פורשה 911 או טסלה מודל 3 פרפורמנס - לא ברמת הביצועים, ההידור, הפאר והנוחות - ברור שלא. הוא נמצא איתם באותה קטגוריה של מכונית שעושה את מה שהיא אמורה לעשות על הצד הטוב ביותר. נסיעה בו מעמידה באור מגוחך כל כך את הקרוסאוברים הגדולים שלמרות הצעה של 7 מושבים, בכלל לא בליגה שלו ברמת הביצוע אבל זוכים לאהדת הציבור על שום ההופעה החיצונית שלהם וזה אגב כולל גם את ה-EV9 החשמלי של קיה.
ההצטיינות הזו לא ממתיקה את הגלולה של תג המחיר. הוא מתחיל ב-300 אלף שקלים ועולה ל-320 אלף שקלים בגרסה הנבחנת. בסיבוב הקודם שלו, כאשר הסתובב בעולמות 250-280 אלף השקלים הוא היה המלצה חד משמעית והצליח בעזרת הפער הזה לשכנע ביחס לאותם קרוסאוברים. נכון, גם הם התייקרו, והכל התייקר, אבל היינו בהחלט שמחים למצוא אותו בגרסת בסיס שמתחת לקידומת 300.
בפועל עם יותר מ-100 כלים שהוזמנו כבר ביום ההשקה שלו, וביקוש של 400-600 כלים בשנה - הקרניבל מוכיח שגם במחיר גבוה, הוא מוצר שהלקוח הישראלי מאמין בו מספיק כדי להצדיק את ההוצאה הלא מבוטלת הזו.
על הצד הטכני: קיה קרניבל EX
מנוע, הנעה: בנזין, V6, 3,470 סמ"ק, קדמית
הספק/מומנט (כ"ס/קג"מ): 36/291
תיבת הילוכים: אוטומטית, 8 הילוכים
מידות:
אורך (מ'): 5.15
רוחב (מ'): 2
גובה (מ'): 1.8
בסיס גלגלים (ס"מ): 309
תא מטען (ליטרים): 627
משקל (ק"ג): 2,201
צמיגים: 235/55 R19
ביצועים:
תאוצה 0-100 (שניות): 8.7
מהירות מירבית (קמ"ש): 190
צריכת דלק (יצרן): 8.9 ק"מ לליטר
צריכת דלק (מבחן): 9.5 ק"מ לליטר
בטיחות:
ציון מבחן ריסוק אירופי: לא נבחן
בטיחות אקטיבית: בלימה אוטונומית, תיקון סטייה מנתיב, התרעת רכב ב"שטח מת" עם מניעת מעבר נתיב, בלימה בזיהוי תנועה חוצה מאחור, בקרת שיוט אדפטיבית, התרעה על פתיחת דלתות בזיהוי רכב חולף, תזכורת למניעת שכחת ילדים
אחריות:
3 שנים ללא הגבלת ק"מ