טיוטה לא הראשונה שעלתה על הפטנט הזה, לוקחים סופר מיני, מגביהים, מנפחים, קצת איפור והנה - יש לנו מוצר אופנתי ומדליק מוצר שגם אפשר לגבות עליו פרמיה יפה מאוד. או כמו שהחבר השני הכי חכם שלי אומר - "אתה יודע מה ההבדל בין חביתה ואומלט? 40 שקלים".
אז במקרה של היאריס קרוס הבסיס הוא היאריס, מכונית הסופר מיני של טויוטה, שכאן הוסיפו לה 23 ס"מ לאורך, הרחיבו בשני ס"מ, הוסיפו 9.5 ס"מ לגובה ו-111 ליטרים לתא המטען שלה. בסיס הגלגלים? הוא נותר זהה ליאריס הרגילה.
ומכיוון שארזו הכל במרכב אופנתי מאוד, שנע בין קשיחות חמודה לבין קריקטורה של מכונית שטח מקבלים פה גם עסק מאוד נעים ונחמד למראה. פחות בצבע הלבן האנמי של מכוניות המבחן ועוד פחות עם פסי הפלסטיק המקומיים על הדלתות. אבל כנראה שאצל היבואנית מכירים את המנהג של ילדי ישראל לדפוק את המכונית הסמוכה בחניה בפתיחת דלת אלימה מדי, מסורת שלרוב מועברת עם שאר הגנים הדפוקים של ההורים שלהם. לזה אני קורא היכרות עם השוק המקומי.
בתא הנוסעים העסק יורד כמה קומות. זה לא המראה הכללי שדווקא מעניין עם הקימורים שלו ומשחקי הצבעים, אלא יותר החומרים הפשוטים, האווירה המעט זולה ובכלל התחושה שמישהו מיהר ללכת הביתה בימי התכנון של התא. למעט כמה נקודות חכמות כמו גומחת האחסון מתחת למסך המולטימדיה וחצי המאמץ עם לוח המחוונים החצי דיגיטלי (אבל במראה פשוט מאוד), אין פה את ההרגשה של תא נוסעים שמעתיר עליך תחושה של מוצר שאינו הזול ביותר בהיצע והאיזור סביב פקדי המזגן המכאני בקונסולה המרכזית הוא דוגמה טובה לזה. רוצים לראות איך עושים את זה אחרת? תציצו על רנו קפצ'ור, אופל מוקה או קיה סטוניק ואפילו פורד פומה.
כיסוי הגג המפוצל לשני חלקים מתופעל ידנית בצורה מאוד לא נוחה. חציו נגלל קדימה וחציו אחורה. הגלילה שלו מסורבלת מאוד וקצת כמו הנחה נכונה של חוסם עורקים - דורשת או מזל או מיומנות כדי שזה יצליח בפעם הראשונה.
הבעיות במושב האחורי מתחילות כבר עם פתיחת הדלתות, שאני התעקשתי להמשיך לדחוף עד שהבנתי שזו זווית הפתיחה המקסימלית שלהן ובהצלחה עם לחגור תינוק ככה. גם הפתח עצמו לא נדיב במיוחד. זוכרים את הצמיחה בכל המימדים מלבד בסיס הגלגלים ביחס ליאריס? אז זה בא לידי ביטוי במרווח במושב האחורי שהרבה פחות נדיב ממה שהגודל החיצוני רומז עליו. לפחות המושב עצמו נוח.
לתא המטען עצמו סף הטענה גבוה, אבל אין לו בעיה לבלוע המון דברים, יש לו רצפה שאפשר לכוון לשני גבהים והנפח שלו באמת יוצא מן הכלל. רק שהוא בא על חשבון גלגל חלופי ונעדר אמצעי עיגון או ווים.
מכונית המבחן ברמת הגימור SKY היא הבכירה מבין רמות הגימור של מנוע הבנזין. האבזור כולל פקדי שליטה על ההילוכים מאחורי ההגה, כניסה והנעה ללא מפתח, תאורת אווירה, מצבי נהיגה, שמשות כהות, גג פנורמי, מסך מולטימדיה 8 אינץ' עם תאימות לאפל ואנדרואיד. רשימת מערכות הבטיחות מקיפה, מרשימה וארוכה הרבה יותר: 8 כריות אוויר, בלימה אוטומטית, זיהוי הולכי רגל ביום ובלילה, זיהוי דו גלגלי, זיהוי תנועה חוצה בצומת, תיקון סטיה מנתיב, בקרת שיוט אדפטיבית, זיהוי תמרורים, שליטה אוטומטית על האורות ותזכורת למניעת שכחת ילדים במכונית. ומעבר לאלו יאריס קרוס נבחרה השבוע למצטיינת מבחני הריסוק האירופיים.
תנוחת הנהיגה טובה, יושבים פה גבוה יחסית כך שהתצפית על התנועה סביב מעולה. קורות קדמיות קצת פחות עבות היו מתקבלות בברכה. בעיר היאריס קרוס מתמרן יפה מאוד, משתחל לתוך והחוצה מחניות בקלות. את השיבושים הקלים, מכסי הביוב וטלאי האספלט הוא בולע יפה, וזה המון בזכות המעשה המושכל של להותיר אותו עם חישוקי 16 אינץ' בחתך 65 ולא ללכת אחר אופנת החישוקים הגדולים ונמוכי החתך. פחות שמח פה על שברים גדולים עליהם הוא מקפץ. מחוץ לעיר המצב משתפר, אבל שם יש בעיות אחרות, נגיע לזה.
מבחינת התנהגות כביש הייתה פה הפתעה. על מרכב גמלוני כזה, קורת מתח מאחור, למה כבר אפשר לצפות. ובכן יאריס קרוס התגלה דווקא כדבר חביב למדי בכביש מפותל. זו לא GT86 בסדר? אבל יש תגובות טובות של הגוף להפניית ההגה, אפשר להעמיס עליו בפניות בלי שהוא מאבד את זה, נחמד, נחמד לגמרי הבחור.
המכונית שמגיעה לישראל בשתי תצורות הנעה, בנזין או הייבריד הגיעה אלינו למבחן בגרסת הבנזין. זה מנוע שלושה צילינדרים בנפח 1.5 ליטרים שמיצר 125 סוסים ב-6,600 סל"ד ו-15.6 קג"מ ב-4,800 סל"ד. החיבור שלו לגלגלים הקדמיים עובר דרך תיבת הילוכים רציפה עם 10 "יחסי העברה" שאמורים לדמות תחושה טבעית של העברת הילוכים.
והסידור הזה לא טוב, ממש לא טוב, רוצה לומר רחוק מטוב ברמה שבקושי רואים את הטוב מנצנץ אי שם באופק. המנוע לא נטול רעידות בסרק ואלו נעלמות רק כשמתחילים ללחוץ על הגז, אבל אז מגיע הרעש ולמנוע הזה יש רעש, רעש, רעש. רעש שעושה חשק לצאת למרפסת בגופיה ולצעוק "שקט שיהיה שם!". ומכיוון שהוא די חלש ומחובר לתיבה רציפה, הוא כל הזמן עושה רעש. שיחה נינוחה? תמתינו לירידות ארוכות. ותוודאו שהן על אספלט טוב, כי במהירות גבוהה על אחד לא מוצלח נכנסים לתא הנוסעים הרבה מאוד רעשי דרך.
אבל בדבר אחד הוא לגמרי שיחק אותה - צריכת הדלק שלו. זו עמדה בסיום ימי המבחן על 15.1 ק"מ לליטר ולא הייתה שם הרבה חמלה בימים האלו. בכל מה שקשור לניצולת של מנוע, ביחידת הכוח שהיא באמת מהפחות מוצלחות של טויוטה - היא עושה דברים שהיצרניות האחרות עדיין לא מתקרבות אליה.
סיכום
התחלנו טוב היאריס קרוס ואני. חיבבתי את העיצוב שלו, רשימת האבזור יפה, זו של מערכות הבטיחות היא בעיני שאפו גדול מאוד ליבואנית שלא מספסרת בבטיחות על חשבון המחיר באולם התצוגה. אבל על הכביש יאריס קרוס פשוט מתקשה להרשים, התחושה היא של רכב לא מוקפד בחומריו, בהרכבה ובאיכות של תא הנוסעים. לא מעניק יתרון של ממש במרווח, בנוחות, בעידון ועל כל אלו נידון להתנייד עם יחידת כוח בינונית מאוד. שגם צריכת הדלק המעולה שלו מתקשה להמתיק את הגלולה.
אם כל אלו היו מגיעים עם תג מחיר שובר שוק ניחא, אבל יאריס קרוס ברמת הגימור הזו מסתובב עם מדבקה של 132 אלף שקלים. צ'טער יאריס קרוס, חוץ ממי שהסמל של טויוטה הוא כל מה שהם צריכים כדי לשלוף כרטיס אשראי - קשה להגדיר אותך כעסקה ראויה.
על הצד הטכני: טויטה יאריס קרוס 1.5 בנזין
מנוע, הנעה: בנזין, 3 צילינדרים, קדמית
נפח (סמ"ק): 1,490
הספק/סל"ד (כ"ס): 6,600/125
מומנט/סל"ד (קג"מ): 4,800/15.6
תיבת הילוכים: רציפה
מידות:
אורך (ס"מ): 417
רוחב (ס"מ): 177
גובה (ס"מ): 160
בסיס גלגלים (ס"מ): 256
תא מטען (ליטרים): 397
ביצועים:
תאוצה 0-100: 11.7 שניות
מהירות מירבית: 180 קמ"ש
צריכת דלק (מבחן): 15.1 ק"מ לליטר
מתחרות:
אופל מוקה, יונדאי וניו, קיה סטוניק, סיטרואן C3 איירקרוס, רנו קפצ'ור, סקודה קאמיק
מחיר:
132 אלף שקלים