מזה שנים מרגישים שוחרי השטח האותנטיים - אלה אנחנו - שהעולם נשמט מתחת לרגלינו; רכבי שטח רציניים נעלמים מאולמות התצוגה (מיצובישי פג'רו), רכבי מסעות נדחקים ליבשות רחוקות (טויוטה סדרה 70), אייקוני שטח מאבדים את ייחודם החקלאי (לנד רובר דיפנדר "האמיתי"). רכבי שטח אחרים (לנד רובר, מרצדס) שומרים על מפרט ראוי אבל צמיגיהם ספורטיביים מדי, והם מתוחכמים מכדי שייחשבו לרכבי שטח אמיתיים.
כל כך התרגלנו ליילל על היכחדות סגמנט השטח, עד שלא שמנו לב לשינוי המתרגש סביבנו; זה לא היפוך מגמה מכיוון שעדיין, ידם של הקרוסאוברים ואבירי שמירת הסביבה על העליונה, אבל - הדיונות שוקקות בצלילי בוכנות ואגזוזים רועמים, טנדרים כבירים משאירים פסים שחורים על האספלט, צמיגי 35 ומנועי V8 חוזרים לאולמות התצוגה. יש לנו אפילו את תחיית המתים, אינאוס גרנדיר שמחליף את הדיפנדר המקורי; מה עוד נבקש?
שובו של ה-Redneck
מוקד ההתפרצות נמצא באמריקה, המדינה שהמציאה את Jeep ואת הטנדר כרכב לייף סטייל. אנחנו עוד לא יודעים אם זו מהפיכה אמיתית או שירת הברבור, אולי התעייפות אמריקנית מהגזמות ה'פוליטיקלי קורקט' (האם זה הזמן לשלוח זר תודות לנשיא דונאלד טראמפ?). אבל המגמה בריאה ורווחית, משתלבת גם בתהליך החישמול הגלובלי - ראו את ג'יפ רנגלר היברידי-נטען, שלא לדבר על מבול הטנדרים החשמליים. חלקה הגדול של ההתרחשות לא יגיע אלינו - המחירים מטורפים והיבואנים הרשמיים מהססים בהבאת דגמי-העל. אבל צינורות הייבוא המקביל מפמפמים בעוז את הדגמים הקיצוניים, כמעט בלי מגבלות.
יש להודות כי חלק מירידת הנחשקות של ג'יפים קשוחים נובע מהתפתחות רכבי Side by Side המספקים טונות של אדרנלין ויכולות שטח, במחירים נמוכים מאלו של ג'יפ כהלכתו. אבל מסתבר שיש עדיין ביקוש גדול לרכבי שטח גדולים ומסיביים. עבור מי ששוקל להחליף את הג'יפון ההיברידי שלו במשהו בשרני יותר, בואו נסקור את פלח השוק המתחדש.
ג'יפ רנגלר רוביקון 392
המספרים הגדולים:
מנוע 6.4 ליטר V8, 470 כ"ס, 5.1 שניות 0-100
ג'יפ רנגלר הוא אבי הקטגוריה ולמרות שהוא שומר על ה-DNA המקורי מאז 1942, הוא מצליח להישאר עדכני ותחרותי. תחיית פורד ברונקו גרמה לג'יפ להיענות לדרישה העתיקה "תנו לנו רנגלר עם מנוע V8!". ה-392 חמוש במנוע HEMI חזק ובשרני, זהו הרנגלר המהיר ביותר אותו אפשר לקנות באולם תצוגה. ה-392 כשיר להתמודד גם עם מכשולי עבירות קשוחים ביותר בעזרת מערך נעילות, מהלך מתלים מצוין וצמיגי 33 אינץ'. גרסת Xtreme Recon תשדרג את ה-392 שלכם לצמיגי 35 אינץ'.
מי שאינו מעוניין לעשות כל כך הרבה רעש יוכל להשקיע ברנגלר 4xe היברידי נטען; לרנגלר המחושמל יש 'רק' 380 כ"ס אבל הוא הרבה יותר חסכוני, עם טווח חשמלי מוצהר של כ-45 קילומטרים; במבחן שטח בקולורדו נגמרה לו הבטריה לאחר 11 מייל של נהיגת שבילים רגועה. אבטיפוס ראשון כבר הגיע ליבואן הישראלי סמלת, אבל מי שלא רוצה לחכות ליבואן שמתמהמהה יכול להזמין 4xe כבר היום ביבוא המקביל. עדיין במשפחת רוביקון ולא פחות מדליק הוא טנדר גלדיאטור המשלב יכולות עבירות וטיילות שטח, עם טונות של כריזמה בארגז המטען.
פורד ברונקו ראפטור
המספרים הגדולים:
מנוע 3.0 ליטר, מנוע V6 בהספק 400 כ"ס, צמיגי 37-אינץ'
פורד החמיצה 25 שנים של מכירות, כאשר קברה את הברונקו האחרון בסוף המאה שעברה. לקח לפורד זמן להתעורר אבל הברונקו החדש מצליח לפגוע במטרה (ג'יפ רנגלר, כמובן), בול באגזוז. הברונקו החדש כבר נמכר בסוכנויות פורד בישראל, וגם בערוצי הייבוא המקביל - המציעים מגוון גדול יותר של אופציות. ברונקו ראפטור האימתני עוד לא הגיע לשוק, אבל נשמח להסתפק גם ב-Wildtrack החמושה במנוע 2.7 ליטר, 330 כוח סוס. גם הברונקו יגיע בעתיד בגרסת טנדר מדליקה.
פורד ראפטור
המספרים הגדולים:
מנוע 3.5 ליטר, V6, בהספק 450 כ"ס, צמיגי 35-אינץ'
הרומן של אמריקה עם טנדרים אינו דבר חדש; פורד F150 הוא הרכב הנמכר ביותר באמריקה בעשרות השנים האחרונות וכך גם טנדרי דודג' ראם, שברולט סילברדו ואחרים. הצלחה כבירה זו נובעת משילוב יכולות שטח וחוסנה של תצורת הטנדר, עם רמת פינוק ואיבזור שמשלימים את החבילה.
הראפטור הראשון הוצג ב-2010, כגרסת ביצועים לפורד F150 הצנוע. שם המותג נלקח מהדינוזאור הנכחד "וולוסי-ראפטור". הראפטור אינו מיועד לעבירות טהורה, הוא מתאים יותר לתפירת שבילים מהירים בסגנון באחה או דקאר. הראפטור יושב על בולמי פוקס מקצועיים עם קפיצי סליל גם מאחור, ובגרסתו הנוכחית (דור שלישי) הוא חמוש במנוע V6 בנפח 3.5 ליטרים בעל הספק של למעלה מ-450 כ"ס. הצמיגים הסטנדרטיים בקוטר 35 אינץ', עם אופציית שדרוג ל-37.
המותג 'ראפטור' כולל גם את טנדר 'ריינג'ר' הקטן יותר, וגם את הברונקו ראפטור. בהמשך השנה יוצג גם ראפטור-R האמור להתמודד כנגד RAM TRX; ראפטור R יהיה חמוש במנוע V8 בנפח 5.2 ליטרים שמגיע ממוסטנג שלבי, עם לא פחות מ-760 כוח סוס - בדיוק מה שצריך כדי לעקוף במעט את ה-TRX
דודג' ראם 1500 TRX
המספרים הגדולים:
מנוע 6.2 ליטר מוגדש, V8' בהספק 702 כ"ס, צמיגי 35-אינץ'
ה-TRX הוא תשובתה העוצמתית של דודג' לראפטור של פורד; לא במקרה בחרה קרייזלר להעניק ל-TRX את שמו של הדינוזאור החזק ביותר, טירנוזאורוס-רקס המחסל בקלות, כך טוענים ההיסטוריונים, את הוולוסי-ראפטור של פורד... אלו קרבות של קופירייטרים ובמבחן המנועים, דודג' ביצעה קפיצת מדרגה שהציבה אותה גבוה מעל הראפטור. בהמשך השנה תגיב פורד עם גרסת R בעלת 760 כ"ס אבל כרגע, ה-TRX הוא הטנדר הסדרתי החזק ביותר בעולם. בשביל מה צריך את כל הכוח הזה? לא צריך, אלא אם אתה חייב לחרוך את הדיונות של גלאמיס, בדריפט אינסופי...
הארמדה החשמלית
קטגוריית הטנדרים זינקה למעמקי העולם המחושמל; אילון מאסק עשה הרבה רעש עם ה'סייבר טראק' שלו אבל נראה שנגמרו לו הבטריות, אף אחד אינו יודע מתי יבשיל ה-סייבר לכדי מוצר מסחרי אם בכלל. מי שעקפה את כולם בדרך לתחנת הטעינה היא דווקא חברת Rivian שה-R1T שלה הפך להיות חלוץ ההנעה החשמלית בשטח.
הריוויאן אינו טנדר עבודה אבל הוא מציג ביצועים ויכולות המפתיעים רבים וטובים. יכולות השטח שלו מרשימות מאוד, וביצועי הכביש חורגים מכל מה שהתרגלנו למצוא בקטגוריה; 754 כ"ס וטווח נסיעה של למעלה מ-500 קילומטרים, 0-100 ב-3 שניות, אלו ביצועים דימיוניים עבור רכב שטח. הריוויואן גדוש בפטנטים ייחודיים כמו שני תאי מטען ענקיים (בנוסף לארגז הפתוח), אספקת חשמל להפעלת אבזרים חיצוניים, והרבה גימיקים שימושיים בתא הנוסעים. הריוויאן לא יישאר בודד במערכה החשמלית; פורד כבר הציגה את F150 Lightning החשמלי-טהור, וגם ג'נרל מוטורס משלימה בימים אלה את טנדר 'האמר EV' החשמלי - זהו מפלץ 1,000 כ"ס מרשים ביותר, וכך גם מחירו - גרסאותיו הבכירות יעלו סביב 100 אלף דולר בארצות הברית.
Ineos Grenadier חזון העצמות היבשות
המספרים:
מנוע דיזל, 6 צילינדרים בטור מתוצרת ב.מ.וו, 256 כ"ס
אחרי שספרנו מאות ואלפי כוחות סוס אנחנו מתכנסים אל המחלקה הבריטית, בה הוחזר לחיים הדיפנדר 110 "המקורי"; ה-110 החדש של לנד רובר הוא רכב מרשים ביותר, אבל הוא לא תחליף ראוי לדיפנדר הקשיש ממנו נפרדנו לפני כמה שנים. לעזרת שוחרי המותג הבריטי מתייצב Ineos Grenadier שהוא חיקוי כמעט מדוייק של ה-110 הישן.
הגרינדייר (כינוי ללוחם שתפקידו היה להשליך רימונים בצבא הבריטי ואחד הגדודים הוותיקים בו) הוא רכב חדש לחלוטין שלקח את כל מה שהיה טוב בדיפנדר הישן (שימושיות, עבירות, חוסן מכאני), והחליף את כל מה שהיה ראוי לשפר (סרנים, מנוע, אמינות, אלקטרוניקה והנדסת אנוש). בניגוד לרכבי השטח עליהם כתבנו למעלה, הגרנדיר הוא רכב עבודה; לא ספורטיבי, לא יוקרה, סתם אוטו שבא לנסוע בשדות; מחליף ראוי למכוניות כמו 110 הישן, סדרה 70 של טויוטה, ועוד מעטים ונכחדים.
לאחרונה התבשרנו כי UMI תייבא את הגרנדיר לישראל, אלו חדשות מצוינות. מתי, כמה יעלה, מה תהיה הקצאה לשוק הישראלי? לעתיד פתרונים. רבים מהכלים עליהם דיברנו מעלה, לא יגיעו לישראל בצינורות הייבוא הרשמיים. לעזרת הצרכן הישראלי באים צינורות הייבוא המקביל, דרכם אפשר להזמין כמעט כל מה שבא לכם. אחד הספקים הטובים לייבוא רכבי שטח היא סדנת "סופר ג'יפ" המנוהלת על ידי אנשי שטח בעלי ידע וניסיון. אצלם תוכלו להזמין כבר היום ראם TRX, פורד ראפטור או רנגלר 392. תצטרכו להיפרד מקרוב ל-700,000 שקלים כדי לקנות רכב כזה אבל היי, מישהו הבטיח לכם שזה יהיה זול?
סיכום אופטימי?
אנחנו חיים בפינה נחותה ופרימיטיבית של פלנטת הביצועים, אבל האמריקנים ידעו תמיד לארגן לעצמם כלי רכב בעלי אישיות; לדוגמא, סילברדו 'הנסי-גוליית', טנדר כביר עם 840 כוח סוס. 'גוליית' הוא רכב ייחודי נדיר והצגת רכבי ביצועים על ידי היצרנים מבטיחה תפוצה רחבה של מכוניות מלהיבות אלה, במחירים פחות מוטרפים ובאמינות גבוהה יותר.
צונאמי רכבי השטח מראה כי גם בעידן החשמל והציפיות למכוניות אוטונומיות, יש לקוחות המוכנים לשלם עבור תשוקתם המוטורית. טוב לראות שיש עדיין יצרנים המקדשים את הביצועים לשם הביצועים ולקוחות תאבי ביטוי עצמי (וממון) הדוחפים לכיוון השטח. הייתכן כי השמועות על מותה של התרבות המוטורית היו מוקדמות מדי? אנחנו בתחילת התהליך אבל כבר עכשיו ברור שהמכוניות האחרונות שימשיכו לשרוף דלק ולהשאיר פסים על הכביש, יהיו מכוניות ספורט או רכבי שטח.