סקודה פאביה החדשה: הרוזנת ממונטה קרלו

פחות או יותר מאז שהחלה לפעול תחת מטריית קונצרן פולקסווגן, סקודה מיצבה את עצמה בתור זו שהציעה את העסקה הכי טובה של מכונית לשקל. עם שימוש באותן פלטפורמות, מנועים, מכלולים, תיבות הילוכים כל אחת הציעה את הכיוון שלה. סיאט עם אפיל צעיר וספורטיבי גם היא זולה יחסית אבל גם עם תדמית שלא תמיד התאימה לכל אחד. "אבל היי", אמרו בסקודה "רוצים לשלם יותר על זה שיש לרכב לוגו של פולקסווגן? בבקשה, רוצים לשלם הרבה יותר כי יש לו את הלוגו של אודי? בבקשה". ובאמת מהצ'כית בעלת ההיסטוריה המפוארת הגיעו רצף דגמים החל מהפאביה, האוקטביה, הסופרב, הקודיאק, הקאמיק - כולם עסקאות מעולות בקטגוריות שלהם למי ששם את הפרקטיות לפני הפוזה.

אבל לפעמים, עם כל הכבוד לפרקטיות ותא מטריות בדלת, מתישהו גם לדודה ממזכרת בתיה בא להרגיש נחשקת, להראות לכולם שגם היא יודעת לסובב ראשים לחבר'ה הצעירים. אז הנה, סקודה פאביה בגרסת "מונטה קרלו" באה לעשות על כולם פוזות עם אדום ליפסטיק ועל עקבי גומי נמוכי חתך ודקיקים.

רגע לפני שנדבר עליה, בואו נתעכב על הבסיס שיש פה. היא האחרונה לעשות שימוש בפלטפורמה הקומפקטית של פולקסווגן, ה-MQB A0, אחרונה, אבל חביבה. עם אורך כללי, בסיס גלגלים ותא מטען גדולים מאחיותיה לקונצרן ומהמתחרות שלה בסגמנט.

במושגי השמרנות בעיצובים של סקודה, אפשר לומר שהעיצוב החיצוני הוא אחד המובחנים של החברה. חד, זוויתי ובגרסה הזו גם עם שילובי צבעים, גג פנורמי שחור וחישוקים קלים בשני גוונים שמבליטים את העסק עוד יותר.

תא הנוסעים בגרסה הזו נהנה ממראה וחומרים טובים משמעותית מגרסת הבסיס. דיפוני הדשבורד, התפרים, הצבעים, מושבי הספורט, תאורת האווירה בחושך. השקיעו. פה ושם אפשר למצוא פלסטיקה קשה, קשה אבל איכותית כך שאת מבחן הנקישה-טפיחה-חבטה היא עוברת יפה. הפאביה נמצאת בנקודת התפר המצוינת מבחינת תאי הנוסעים של כל הקבוצה בזה שהיא מקבלת את לוח המחוונים הדיגיטלי (10.25 אינץ') ואת מסך המולטימדיה 8 אינץ', אבל עדיין משאירה כפתורים פיזיים לתפעול בקרת האקלים והמולטימדיה. איפה היא נופלת? כאשר רוצים להיכנס לתפריט של בקרת האקלים ואז את כל העסק צריך לעשות מהמסך. וזה עשוי רע וזה דורש הרבה יותר מדי תשומת לב. נו, באמת סקודה, לא מתאים לך ולא לעניין.

רמת הגימור הזו היא הגבוהה ביותר בהיצע הדגם וכוללת רשימה ארוכה מאוד מתאורת הלד בחזית, 5 שקעי USB בתא הנוסעים, הגג הפנורמי מלמעלה, ועד סט פתרונות לעיגון מטען מאחורה. גם רשימת מערכות הבטיחות מניחה את הדעת; בלימה אוטומטית כולל זיהוי הולכי רגל, תיקון סטיה מנתיב, בקרת שיוט אדפטיבית.

הבונוס הגדול שהמכונית הזו מעניקה וכאן לא משנה איזו גרסה לקחתם הוא המושב האחורי, לא רק בגלל שסוף סוף יש סופר מיני עם שקעי USB וגם פתחי מיזוג למי שיושבים פה, אלא גם בזכות מרווח מצוין ש-256.5 ס"מ בבסיס הגלגלים מאפשרים. זו לגמרי סופר מיני שיכולה לשמש משפחות קטנות. וגם בתא המטען, לא רק 343 ליטרים, אלא כרגיל שלל פתרונות תלייה, אחסון, כיסוי ועיגון.

רמת הגימור מונטה קרלו משווקת עם מנוע ה-1.5 ליטרים בלבד. המנוע הזה, יחד עם ה-1.0 ליטרים הם מה שתמצאו בכמעט כל דגם של קבוצת פולקסווגן, זו הגרסה המוטורית של הגבינה המותכת על כל המנות של "יטבתה בעיר" אם בגרתם בסוף שנות ה-80 ולאורך שנות ה-90. אני די בטוח שבמייבשי הידיים במטה פולקסווגן העולמית יש את המנועים האלו. גם פה הוא מספק 150 כ"ס ו-25.5 קג"מ, אבל בניגוד לקודיאק או טיגואן אולספייס, כאן הוא סוחב הרבה פחות מכונית ולכן מסדר לה ביצועים זריזים. וזה לא ש-8 שניות הם משהו שמדרבן למירוצי רמזורים, אבל זה תמיד נחמד שיש את עתודות הכוח לעקיפות בזק. תיבת ה-DSG בשילוב המנוע הזה עובדת בסדר גמור, כמעט ללא הרעידות הקטנות והעידון החסר בהילוכים הנמוכים.

בסיום ימי המבחן עמדה צריכת הדלק על 14.7 ק"מ לליטר. סביר למכונית שגוררת אותך לחפש הזדמנויות לנצל את האורווה הנחמדה שלה.

התנהגות הכביש טובה בהתחשב בכך שזו לא באמת גרסה ספורטיבית של הדגם, אם תגזימו עם הציפיות ממנה בפניות תגלו שאחרי השלב הראשוני של רמת אחיזה גבוהה מצמיגי הקונטיננטל ספורט קונטקט ברוחב 215 מ"מ, היא בכל זאת עם קורת מתח מאחור ויש גבול לכל תעלול. אלא אם כן אתם בקטע של תעלולים ואז אפשר לשחק עם הזנב שלה קצת בעזיבת גז בפניות.

אבל כל ההופעה הזו שכוללת גם חישוקי 18 אינץ' וחתך 40 לצמיגים הם גם הבעיה הכי גדולה שלה. בעוד הבולמים עצמם עושים עבודה טובה בריסון המרכב וספיגת מהמורות, בכל מה שקשור לשיבושים קטנים היא לא מפספסת שום קמט או סדק ואם מצאתם כביש חלק מספיק, אז זה רק הרעש שמפריע.

מבחן נפרד לגרסת ה-1.0 ליטר שלה יבוצע בקרוב. אבל בנוגע לגרסה הזו, צריך להפריד את המסקנה לשלושה חלקים. המכונית, המנוע והגרסה הזו.

לגבי המכונית: הדור החדש של סקודה פאביה ממשיך לעשות מה שעשו הדורות הקודמים ומגדיל לעשות פשוטו כמשמעו כאשר שם נמצאת נקודת החוזקה שלה. עיצוב זה עניין של טעם, אבזור זה עניין של סטנדרטים, אפילו הנדסת אנוש היא עניין של הרגל. אבל מימדים הם פונקציה אובייקטיבית ויציאות מיזוג הן כורח של לבנטיניות וכל זה עם המון תאי אחסון בתא הנוסעים ותא המטען השימושי יוצרים את המכונית ששמה את הדגש על "סופר" בקבוצת הסופר מיני ובפער משמעותי ממתחרות כמו פיג'ו 208, רנו קליאו, פולקסווגן פולו, יונדאי i20 ובוודאי מול טויוטה יאריס.

לגבי המנוע: נעים, גמיש, חזק. השילוב שלו עם תיבת ההילוכים כפולת המצמד טוב. ובאופן כללי זה תמיד נחמד כשיש כמה שפחות מכונית עם כמה שיותר כוח. במקרה שלה זה גם מגיע עם צריכת דלק טובה מאוד. ושוב, ביחס למתחרות (להוציא אחיותיה לקונצרן) מדובר במנוע מאוד חזק.

לגבי הגרסה: צר לי, אבל למעט מי שממש חייב את הפוזה הזו של כל הסממנים הספורטיביים, אני לא מוצא שום הצדקה של ממש להעדיף אותה על אותו שילוב יחידת הנעה ותיבת הילוכים ברמת הגימור "סטייל", שגם תפחית 6,000 שקלים מתג המחיר שלה שעומד על 135 אלף שקלים.

מנוע, הנעה: בנזין, טורבו, קדמית
נפח (סמ"ק): 1,498
הספק/סל"ד (כ"ס): 5,000/150
מומנט/סל"ד (קג"מ): 1,500/25.5
תיבת הילוכים: כפולת מצמד, 7 הילוכים

מידות:
אורך (ס"מ): 418
רוחב (ס"מ): 178
גובה (ס"מ): 146
בסיס גלגלים (ס"מ): 256
תא מטען (ליטרים): 343

ביצועים:
תאוצה 0-100: 8 שניות
מהירות מירבית: 225 קמ"ש
צריכת דלק (מבחן): 14.7 ק"מ לליטר

מתחרות:
פיג'ו 208, רנו קליאו, יונדאי i20, פולקסווגן פולו, סיאט איביזה

מחיר:
135 אלף שקלים