הגל העדכני של היצרניות הסיניות שנכנסות לישראל בשנתיים-שלוש האחרונות נישא על גלי החשמל. לא רק פה, גם ברמה הגלובלית, המעבר הכללי להנעה חשמלית היה מה שאפשר ליצרניות הסיניות לדלג מעל החומה שהציבו בפניהן אירופה וארצות הברית עם תקנות זיהום אוויר בהן התקשו היצרניות הסיניות והמנועים הפשוטים יחסית שלהן לעמוד.
אבל חשמל הוא רק צד אחד של השאפתנות הסינית להיכנס לשווקים חדשים. כי במקביל אליו, השנים הארוכות בהן ייצרו עבור חברות מערביות ושיתוף המידע שהן אולצו לחלוק עם הסינים הביא אותם לצמצם פערים גם בתחום של מנועי בעירה פנימית. ולמרות שהתרגלנו לשייך מכוניות סיניות להנעה חשמלית, צ'רי מנסה לשכנע את הלקוח הישראלי לבחור בה גם אם אין לה שקע באחוריה, אלא פיית תדלוק רגילה.
צ'רי היא יצרנית מכוניות שנמצאת בשטח כבר מאז 1997, עם תיק עבודות שמשתרע ממכוניות עירוניות קטנות ועד קרוסאוברים גדולים ופעילה בשווקי אסיה ודרום אמריקה כבר לא מעט שנים. למעשה היא יצואנית הרכב הגדולה ביותר מסין כבר אוטוטו 20 שנים וכעת רוצה גם להיכנס לשוק האירופי.
המכונית שאתם רואים פה נקראת בישראל FX, בשווקים אחרים אומודה 5 ולמעשה מהווה סוג של חוליה מקשרת בין הדגמים הוותיקים בהיצע של היצרנית לבין הדור הבא, החשמלי שלה שכבר מתחמם על הקווים. העיצוב בוטה, ישיר לא מצטנע והישראלי שכבר התרגל לראות פה שלל מותגים חדשים ולא מוכרים בשנים האחרונות עדיין מוצא את עצמו מסובב את הראש כשהוא עובר ליד, כולל אחד ששאל אם זה "ג'יפ של אינפיניטי", ישבנו לשיחה של 5-10 דקות להסביר לו כמה טעויות יש במשפט הזה. העיצוב הוא עניין של טעם, על העובדה שהוא כמעט ומבטל את הראות דרך חלון האחורי אין וויכוח.
בתא הנוסעים הוא ממשיך לעשות מה שהסינים ממש מצטיינים בו - להמטיר על היושב בהם שפע חזותי והתקף חושי של אבזור, עיצוב, תאורת אווירה, כפתורים, משטחים מבריקים וערב רב של חומרים. הבעיה היא שכמו אצל סיניות אחרות, כל השפע הזה לא מתחבר לתפעול טוב בתכל'ס.
קחו את לוח המחוונים, הוא נאה ומרשים, גודלו הוא 10.25 אינץ' אבל התצוגה בו מעט עמוסה לא משנה באיזו משלוש אפשרויות הפריסה של הנתונים בוחרים. במסך המולטימדיה האייקונים הם כשל מערכת אנדרואיד גנרית, ההגה הגדול מדי מסתיר את כפתור הבית של המערכת ואת הגישה אליו (ובורר ההילוכים את הגישה לכפתור הפיזי), התפריטים לא קלים לניווט ולוקח די הרבה זמן להבין מה מבטל כל פונקציה במיוחד במערכות הבטיחות. אגב, מה שלא הצלחתי לבטל בשום פנים ואופן זה את צליל ה"בופ-ביפ, בופ-ביפ, בופ-ביפ, בופ-ביפ" שמשמיע האיתות, אני חסיד של איתות בכביש - המכונית הזו גרמה לי לרצות להפסיק עם זה. מערכת המיזוג מופעלת מפתורי מגע על פאנל שחור פסנתר שעזבו את טביעות האצבעות שהוא צובר, הוא ממוקם בדיוק מתחת למסך המגע ופתחי המיזוג כך שצריך ממש לשים לב לא לגעת בו בלי לשים לב, אה, והכפתורים בו גם צמודים מדי.
שאר התא בסך הכל בסדר, המון אבזור שממש לא מובן מאיליו במכוניות במחירו של ה-FX: כיוון חשמלי למושב הנהג, חימום מושבים, הנעה מרחוק, דלת תא מטען חשמלית עם פטנט זיהוי (בלי השטות הזו של לעשות עם הרגל), ריפודים דמויי עור, גג שמש, יציאות מיזוג למושבים האחוריים, משטח טעינה אלחוטי כפול ועוד. יש אפילו תאורת אווירה שיכולה להבהב בקצב המוזיקה.
לצ'רי אין ציון ריסוק של euro Ncap אבל יש לו 5 כוכבים של מבחן הריסוק הסיני וחבילת מערכות בטיחות מתקדמות שכוללות בלימה אוטומטית, תיקון סטייה מנתיב, בקרת שיוט אדפטיבית, התרעת רכב ב"שטח מת", מערכת שמעירה לנהג המתמהמהה שהרכב לפניו החל לנסוע, התרעת תנועה חוצה מאחור.
כאמור, לא תמיד קל לבטל את כל המערכות ולפחות כמה פעמים קרה שאחת מהן החלה לצפצף ולנזוף בי בלי שום חיווי של מה אני לא עושה בסדר פה. תסבירי, לי, אמרתי לה, אני מבטיח להשתנות.
איכות החומרים מעורבת, הריפוד דמוי העור משכנע, אבל ביותר מדי מקומות פוגשים פלסטיקה נוקשה ופשוטה. רמת ההרכבה טובה, למעט פה ושם כמה אזורים עם מרווחים קצת מוגזמים בין החלקים השונים, בעיקר סביב תא הכפפות למשל.
מאחור איכות החומרים דומה. המושבים נוחים ומרווחים, דיפון הדלתות נוקשה, על שקע USB היחיד שיש פה הם יריבו, על הרצפה הכמעט שטוחה הילד שיצטופף באמצע יגיד תודה. מרווח הרגליים והברכיים טוב, ואיך שהוא הסינים ניצלו כל מילימטר בגג כדי לאפשר מרווח ראש סביר למרות שבדיוק באיזור המשענות הגג חותך למטה בחדות.
תא הנוסעים בנפח סביר, לא יותר - 378 ליטרים עם רצפה שטוחה, סף הטענה לא גבוה מדי אבל למעט שקע 12V לא תמצאו פה איזה פטנטים לעיגון ותליית מטען. מתחת לרצפה יש גלגל חלופי.
מאחורי הגריל המרשים של ה-FX נמצא מנוע 1.6 ליטר טורבו עם 186 כ"ס ו-28 קג"מ וההנעה היא קדמית דרך תיבת הילוכים כפולת מצמד בת 7 יחסי העברה. בצ'רי אומרים ששניהם פרי פיתוח עצמאי שלהם, מחקר קצר מעלה שהתיבה מבוססת על זו של גטרג הגרמנית (730DHB) והמנוע אכן מיוצר על ידי חברת בת של צ'רי בשם ACTECO כאשר הפיתוח נעשה במשותף עם AVL האוסטרית.
המנוע הוא מהנקודות החיוביות של ה-FX, הוא בהחלט מייצר תחושה של דחף וכוח ומאפשר טיפול קליל בכל תנאי הדרך. קצת רועש בסל"ד גבוה, אבל חוץ מזה אין הרבה תלונות. תיבת ההילוכים לעומת זאת ממש לא עומדת בקו אחד עם תיבות כאלו מיצרניות אירופיות או קוריאניות. היא ממהרת להעלות הילוכים כשלא צריך (במצב ספורט למשל) ומתמהמהת בהורדת הילוכים (במצב ספורט למשל...). המעבר לתפעול ידני לא נוח והמיקום שלה לא אידיאלי לשימוש הזה.
התוצאה הסופית היא גם צריכת דלק מאוד לא מרשימה. הנתון הטוב ביותר אליו הגענו בנהיגה מנהלתית היה 11.7 ק"מ לליטר ואחרי פרק דינאמי הצריכה התדרדרה ל-9.5 ק"מ לליטר.
נוחות הנסיעה של ה-FX היא סיפור בפני עצמו. אם מבחינתכם נוחות היא נדנוד מערסל נוסח המכוניות האמריקניות - אז ה-FX הוא נוח מאוד. הבעיה היא כאשר רכות היתר הזו מייצרת יותר מדי תנועה של המרכב במעבר על כבישים גליים ויותר מדי שקיעה של החרטום בבלימות. בשלב הראשון זה מעניק תחושה של מכוניות מתונדדת יתר על המידה. בשלב השני כאשר אני מכניס אותו לתמרון של בלימה והתחמקות או בלימה חזקה בעקומה - מה שמדמה סלע שפתאום מפתיע אותנו באמצע העיקול - שם כל הרכות הזו וזוויות הגלגול כבר ממש לא נעימות.
בכלל, בכל ההיבט הדינאמי, למרות מתלה רב חיבורי מאחור - צ'רי, כמו המון סיניות אחרות נמצאת בפער עצום מהמכוניות האחרות. בכל הקשור להתנהגות הרף מאוד נמוך, לא משרה ביטחון, ההגה קל מדי במצב הרגיל, כבד באופן מלאכותי במצב הספורט. וצמיגים מתוצרת חברת giti המאוד לא מוכרת לא מוסיפים לביטחון לדחוק אותה לקצה בנהיגה מהירה.
סיכום
התרגלנו שרכב סיני הוא חשמלי, כך היה באייווז, מקסוס, סרס, GAC, JAC, הונגצ'י, BYD, ג'ילי, סקייוול וגם MG הוותיקה יותר (שמחזיקה גם גרסת בנזין ל-ZS). לכן הגעת צ'רי לישראל עם שלושה דגמים, כולם על טהרת הבנזין, בלי טיפת חשמל, לא היברידי, לא פלאג אין - רק בנזין - הייתה מפתיעה ברגע הראשון. אולם כאשר חושבים על זה, נכון שהחשמל הוא העתיד, ועדיין כיום למרות שהן נוסעות בשקט הן עושות המון רעש שלא עומד ביחס ישיר לנתון המסירות שלהן. כי גם אם נלך על התסריט האופטימי של 10% מכוניות חשמליות חדשות ב-2022, בשאר 90 האחוזים של השוק יש עדיין ביקוש למכוניות בנזין - לשם בדיוק הן מכוונות, רק ששם נמצאת התחרות היותר קשה שלה.
על פניו יש לו את המימדים להתחרות בכלים כמו סקודה קארוק או ניסאן קשקאי והוא אפילו יציג פער בכוח, במחיר ובאבזור לעומתם ובנוסף תקופת אחריות חריגה של 5 שנים למכונית. בפועל אחרי נסיעה בו מגלים שמחוץ למפרטים והפרוספקטים הפער בביצוע עדיין גדול, הטובים בדגמים היפנים, האירופים והקוריאניים עדיפים עליו בכל היבט אוטומוטיבי. הוא ימצא את עצמו בעיקר בתחרות מול דגמי השורה השנייה של ההיצע בשוק, מול מכוניות כמו קיה סלטוס, מיצובישי ASX או אפילו דאצ'יה דאסטר, שם יתרון הכוח, האבזור והמימדים כבר משאירים אותו תחרותי אל מול הכלים האחרים.
לזכותו של ה-FX ייאמר שעם כל הביקורת, למי שעבורו ההיבטים הדינאמיים לא משמעותיים, הוא משב רוח מרענן של תמחור שפתאום נשמע הגיוני בטירוף שאחז בשוק המקומי. בטווח מחירים של 140-150 אלף שקלים, עם ההופעה והאבזור שלו, גם בלי חשמל ועם תאבון מוגבר לדלק הוא יימשוך מספיק אנשים לאולמות התצוגה.
על הצד הטכני: צ'רי FX
מנוע, הנעה: בנזין, טורבו, קדמית
נפח: 1,598 סמ"ק
הספק/סל"ד: 5,500/186
מומנט/סל"ד: 2,000/28
תיבת הילוכים: כפולת מצמד, 7 הילוכים
מידות:
אורך (ס"מ): 440
רוחב (ס"מ): 183
גובה (ס"מ): 159
בסיס גלגלים (ס"מ): 263
תא מטען (ליטרים): 378
ביצועים:
תאוצה 0-100 (שניות): 7.8
מהירות מירבית (קמ"ש): 206
צריכת דלק (מבחן): 10.6 ק"מ לליטר
מתחרות:
קיה סלטוס, מיצובישי ASX, דאצ'יה דאסטר
מחיר:
146 אלף שקלים (מבחן)