וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

קטנות, משפחתיות וקרוסאוברים: 9 מציאות סודיות בשוק המשומשות

עודכן לאחרונה: 17.5.2024 / 0:14

בעוד המכוניות החדשות ממשיכות לטפס במחירן, כאשר הן מגיעות לשוק המשומשות, יש לא מעט דגמים שמציעים תמורה מצוינת. רק תבואו עם ראש פתוח

מציאות משומשות. יצרן, עיבוד תמונה
מוכנים להתפשר על ירידת ערך או מבטים מוזרים? יש לנו כמה מכוניות מעניינות/עיבוד תמונה, יצרן

בישראל, בה מחירי המכוניות החדשות הם מהגבוהים בעולם בשל המיסוי שמשיתה עליהן המדינה, וכאשר לאלו נלוות עלויות אחזקת רכב לא מבוטלות, הפכה שמירת הערך של מכוניות לסוג של נכס צאן ברזל. הוסיפו לכך את התפיסה הרווחת שלפיה אם לשכן, לבן הדוד, לאח של המוסכניק, לחבר מהמילואים יש אחת כזו אז זו בטח מכונית טובה - ותקבלו מצב בו למרות שבישראל יש מגוון רחב מאוד של דגמים ויצרניות, כאשר זה מגיע למכונית החדשה שלו, זו שקונה מר ישראלי מכספו - הביקוש למכונית עם "שוק" מכריע את הכף בשיקולי הרכישה שלה. זו לא גישה שאפשר לפסול על הסף, והיא בהחלט מובנת. אבל דווקא היא הביאה למצב שבו לעיתים מכוניות מעולות שלא זוכות להצלחה מסחררת, בין אם הן מכוונות לנישה מסוימת או לא נהנו ממוניטין מוצלח בעבר, הופכות בשוק היד השנייה שלהן לכאלו שמציעות תמורה מעולה למחיר שלהן בגלל ירידת הערך המוגברת.

הרשימה שלפניכם היא לא של כל המכוניות שאפשר לכנות כ"מציאות משומשות" יש עוד לא מעט דגמים שבהחלט יכולים לענות על ההגדרה הזו, אבל המטרה כאן הייתה למצוא את אלו שגם מכסות כמה שיותר שימושים ולפחות רובן עלו על הכבישים במספרים שלא הופכים אותן לנישתיות מדי. המחירים - לפי מחירון לוי יצחק.

מבחן השוואתי: פולקסווגן גולף מול פורד פוקוס. קינן כהן
פורד פוקוס דור רביעי, תנו לה צ'אנס ותגלו מכונית נהדרת במחירים מצחיקים/קינן כהן

פורד פוקוס דור רביעי - אבות אכלו בוסר

מי זו: לתקופה מסוימת נראה היה שפורד פיצחה את הסיפור של משפחתיות קומפקטיות. הפוקוס שילבה נוחות נסיעה, מרווח, מגוון תצורות מרכב, התנהגות כביש מצוינת וכל זה במכונית לא יקרה שהפכה גם להצלחה מסחרית אדירה, כך היה הדבר במשך שני דורות עד שהגיע הדור השלישי עם תקלות בתיבת ההילוכים כפולת המצמד, בעיות גימור ועוד. מאותו רגע הפכה המכונית למוקצית בעיני ציי הרכב וגם הציבור הרחב. מי שהמשיך לשלם את המחיר הזה היה הדור הרביעי של הדגם שהוצג ב-2018 והגיע אלינו שנתיים מאוחר יותר. כמו בשנותיו האחרונות של הדור השלישי, גם פה חזרה פורד לתיבת הילוכים אוטומטית פלנטרית והחליפה את מנוע ה-1.5 ליטר טורבו 4 צילינדרים שסבל מבעיית סדקים בראש המנוע במנוע בנפח זהה, עם 3 צילינדרים. יש גם מנוע 1.0 ליטר מוגדש שפחות מומלץ בשנתונים 2020-2021 (הסבר בהמשך) ומנוע 1.5 דיזל שלא נפוץ דיו בכדי להתייחס אליו.

מה יש בה:
הנעה: כאמור, מנוע 1.5 ליטר, שלושה צילינדרים מוגדש בהספק של 182 כ"ס. תיבת הילוכים אוטומטית פלנטרית עם 8 הילוכים. הביצועים טובים, אם כי לא מדובר במכונית ספורטיבית. צריכת הדלק בשימוש מתון תעמוד על כ-14-15 ק"מ לליטר.
תצורות: הדגם שווק בתצורות האצ'בק, סדאן וסטיישן. בגרסת מנוע ה-1.5 ליטר היא הגיעה בהאצ'בק וסטיישן שכונתה "אקטיב" וקיבלה הגבהה קלה וקשתות גלגלים בפלסטיק שחור למראה "קשוח", שוין. מנועי ה-1.0 ליטר והדיזל הגיעו בתצורת הסדאן.
אבזור: בעוד הסטיישן קבילה את אותו מראה דמוי שטח, להאצ'בק ברמת הגימור ST ליין עם מאפייני עיצוב ספורטיביים בדמות החצאיות והחישוקים. מסך 8 אינץ' עם תאימות לאפל ואנדרואיד, בקרת אקלים מפוצלת, טעינה אלחוטית לנייד. מערכות הבטיחות כוללות בלימה אוטומטית, בקרת שיוט אדפטיבית, מצלמת רוורס ותיקון סטייה מנתיב.
למה כן: התנהגות כביש ונוחות, ביצועים, אבזור, בטיחות, מרווח מאחור ותא מטען ענק ושימוש בתצורת הסטיישן.
למה לא: אין פתחי מיזוג למושבים האחוריים, המנוע צמא אם לא שומרים על משמעת מצערת, נוחות ברמת הגימור ST בשל חתך הצמיגים.

כמה כמה:
ST ליין (האצ'בק)- 70,560-79,380 שקל, טורר (סטיישן) - 83,400-74,160 שקל, אקטיב X (האצ'בק מוגבהת) - 81-72 אלף שקל

מצאנו ביד2:
סטיישן לבנה, 2020, עם וו גרירה, יד 1 עם 79 אלף ק"מ ב-63,900 שקל. אקטיב X, 2021, יד 2 עם 45 אלף ק"מ ב-77,500 שקל.

sheen-shitof

עוד בוואלה!

איך להיראות ולהרגיש מצוין, לחיות בריא ולהפחית במשקל?

בשיתוף TI SWIM
מבחן קיה סול. יוני 2014. קובי ליאני
מבריקה, אבל לא קלעה לטעם הקהל/קובי ליאני

קיה סול - נשמה טובה

מי זו: הסול של קיה הייתה חלק מהיצע קצר מועד של מכוניות קומפקטיות מוגבהות גג, מיקרוואנים קראו להן. שיחד עם סקודה רומסטר ובמידה מה גם ניסאן נוט הציעו הרבה מאוד מרווח על מעט מטראז'. בישראל לא ממש ידעו איך לאכול את התצורה הזו והיא לא זכתה לפופולריות הראויה לה. הסול, שווקה כאן בשני דורות, הראשון מ-2011 והשני מ-2014 (שהייתה שנת חפיפה) שניסה לסגל מראה "קרוסאוברי". אנחנו נתמקד בדור השני. ההתבססות שלה על מכלולים פשוטים, אמינים ומוכחים של קיה-יונדאי אומרים בעיקר אמינות ואחזקה זולה. שתי רמות גימור LX בסיסית ו-EX מאובזרת וכן גרסת דיזל שנמכרה כמעט בלעדית למוניות. תנוחת הנהיגה גבוהה ושולטת, נוחות הנסיעה שלה טובה, וכך גם המרווח מאחור. למרות 354 ליטרים בלבד בתא המטען, המבנה הרבוע שלו הופך אותו לשימושי.

מה יש בה:
הנעה: מנוע ה-1.6 ליטרים עם 132 כ"ס משודך לתיבת הילוכים אוטומטית פלנטרית עם שישה הילוכים. השילוב הזה מביא איתו שיפור מה של צריכת הדלק לעומת הדור שקדם לה והיה עם תיבת 4 הילוכים, אם כי היא עדיין מכונית צמאה למימדיה 12-13 ק"מ לליטר יהיה נתון סביר. הביצועים פושרים.
בטיחות: לסול 4 כוכבים במבחן הריסוק האירופי, אך היא נעדרה כל מערכות בטיחות מתקדמות לאורך כל שנות השיווק שלה.
אבזור: הצביעה הדו-גוונית המיוחדת הייתה זמינה באופן חריג גם ברמת הגימור LX, כמו גם בקרת שיוט ואקלים מפוצלת. זו הגבוהה יותר הוסיפה גג שמש פנורמי, קיפול חשמלי למראות הצד וחישוקי 18 אינץ' שפוגעים משמעותית בנוחות הנסיעה.

למה כן: תנוחת נהיגה, נוחות, אבזור, מרווח לגבוהים
למה לא: צריכת דלק, בידוד רעשים

כמה כמה:
LX: סביב 30,500 - 54,000 שקל, EX סביב 32,635-57,700

מצאנו בלוח:
LX לבנה עם גג אדום, 2015, יד 2 עם 59 אלף ק"מ בלבד ב-49 אלף שקלים

סקודה סיטיגו בישראל. קובי ליאני
סקודה סיטיגו, לצד סיאט מי ופולקסווגן אפ הן היו שלוש קטנות מוצלחות שחלקו מכלולים משותפים/קובי ליאני

סיאט מי, סקודה סיטיגו ופולקסווגן אפ: שוקולד מנטה פלסטיק

מי זו: קבוצת פולקסווגן לקחה את דוקטרינת חלוקת הפלטפורמות שלה צעד נוסף כאן, כאשר היא הציעה שלוש מכוניות מיני קטנות זהות לגמרי למעט עיצובי החזית והאחור שלהן. הדגמים חלקו את המכלולים והבידול היה כאמור עיצובי ופה ושם מיני הבדלי אבזור. המכוניות הגיעו בתצורות 5 או 3 דלתות, כאשר בכל מקרה הציעו 4 מקומות ישיבה, אלו במושב האחורי צפופים. החומרים בתא הנוסעים פשוטים והאבזור כמקובל בתחתית שרשרת המזון המוטורית - לא מדהים, למעט הפתעה בדמות מערכת בלימה אוטומטית במהירות עירונית (עד 30 קמ"ש) חריגה לשנתונים ולקטגוריה.
בעוד הסקודה שווקה כאן בין השנים 2012 ל-2018 בסיאט המשיכו למכור מלאים של המי עד 2020. שיווקה של האפ, שהייתה היקרה יותר נמשך בין 2014 ל-2017.

מה יש בה:
הנעה: השלישייה הגיעה עם אותו מנוע 1.0 ליטר, 3 צילינדרים אך בשתי רמות הספק - 60 או 75 כ"ס. אם יש לכם תוכניות לצאת מהעיר או מחוץ לגבולות גוש דן - לכו על המנוע החזק. הן באו עם תיבת הילוכים ידנית או רובוטית, על האחרונה אפשר לוותר, אלא אם כן יש לכם חיבה מיוחדת לנענועים. הנוחות בינונית, התנהגות הכביש נוטה לצד הבטוח וגם בידוד הרעשים לא מבריק. מי כן יוצאת מן הכלל? צריכת הדלק שגם בגרסה החלשה והרובוטית נעה בין 14 ק"מ בתוך העיר למעל 20 ק"מ לליטר מחוץ לעיר בקצב מתון.

בטיחות: המכוניות זכו ב-5 כוכבי ריסוק בזמנו, לא מובן מאליו במכוניות מיני. מערכות בטיחות מודרנית מקובלות לא תמצאו פה, אבל שלושתן כן צוידו במערכת בלימה אוטומטית במהירות של עד 30 קמ"ש.

אבזור: הגרסאות המאובזרת בכל אחת מהן הגיעו עם פנסי ערפל וחישוקים קלים. בשאר הסעיפים אפשר להנמיך ציפיות. מזגן מכני, צמד חלונות חשמליים בלבד, ללא שליטה מההגה על מערכת השמע ושאר אביזרי נוחות.

למה כן: תמרון בעיר, נכנסות לכל חניה, צריכת דלק, אמינות ועלויות אחזקה
למה לא: מרווח מאחור, תיבת הילוכים רובוטית, נוחות בעיר

כמה כמה:
סיטיגו: 12,400-28,885 שקלים, מי: 12,700-40,515 שקלים, אפ: 14,700-19,800 שקלים

מצאנו בלוח:
סיטיגו 5 דלתות, אדומה, 75 כ"ס ותיבת הילוכים ידנית, עם 154 אלף ק"מ ב-12,500 שקל

השוואתי: ספורטאז', אקווינוקס, 3008. דודי מוסקוביץ, רמי גלבוע
גדול, מרווח, חזק - אמריקה/רמי גלבוע, דודי מוסקוביץ

שברולט אקווינוקס: מאמין בגודל

מי זה: הדור השני של הקרוסאובר המשפחתי של שברולט משווק בישראל מאז 2018, אבל לא התקרב בטבלת המכירות ליונדאי טוסון, קיה ספורטאז', טויוטה ראב 4 ופיג'ו 3008. אבל בפועל, למי שמוכנים לצאת מהשבלונה, הוא מציע הרבה מאוד רכב בהרבה פחות כסף. הוא גדול מהם משמעותית ומרווח הפנים ותא המטען שלו יוצאים נשכרים מכך. נוחות הנסיעה טובה מאוד, וגם הביצועים. התנהגות כביש וצריכת דלק תצטרכו לחפש במקום אחר. ההמלצה היא לשנתונים של 2020 ומעלה, אז הוא שווק ברמת הגימור LT פלוס שהוסיפה מערכות בטיחות מתקדמות.

מה יש בו:
הנעה: לאורך שנות השיווק, הוא עושה שימוש במנוע ה-1.5 ליטר טורבו של שברולט. ארבעה צילינדרים מוגדשים מספקים 170 כ"ס ותיבת הילוכים בת 6 יחסי העברה עושה עבודה טובה ומסדרת שילוב טוב בין ביצועים לנסיעה נעימה. צריכת הדלק סבירה, 12 ק"מ לליטר בשימוש שוטף.

בטיחות: כאמור, בשנתיים הראשונות לשיווקו הוא הגיע ללא מערכות בטיחות מתקדמות. אולם מאז 2020 נוספו לו תיקון סטיה מנתיב, בלימה אוטומטית, זיהוי רכב ב"שטח מת" והתרעה על שכחת ילד במושב האחורי.

אבזור: רמת הגימור LS יועדה לציי רכב והגיעה בלי אביזרי נוחות מרשימים. אבל החל מרמת הגימור LT פלוס ועוד יותר ברמת הגימור הגבוהה LTZ הוא כבר היה מאובזר מאוד. בין השאר הן כללו מסך 8 אינץ' עם תאימות לאפל, בקרת אקלים עם יציאות מיזוג לשורה השנייה, כיוון חשמלי למושב הנהג, דלת תא מטען חשמלית, כניסה והנעה ללא מפתח. LTZ מגיעה עם עור מלא, גג פנורמי, חשמל גם למושב הנוסע, חימום מושבים ועוד.

למה כן: ביצועים, נוחות, אבזור, מרווח ונפח תא מטען
למה לא: צריכת דלק, התנהגות כביש, אבזור בטיחות רק מ-2020

כמה כמה:
LS פלוס בין 77,400 ל-116,000 שקל, LT בין 86,000 ל-122,000 שקל, LTZ בין 123,050 ל-130,450

מצאנו בלוח:
LT פלוס, 2020 בצבע לבן, יד 1 עם 50,000 ק"מ ב-85,000 שקל

מבחן דרך: סקודה סקאלה. דודי מוסקוביץ, קינן כהן
בין האצ'בק לסטיישן וטובה בשני הדברים/קינן כהן, דודי מוסקוביץ

סקודה סקאלה: חיה משונה

מי זו: סקודה סקאלה היא מסוג המכוניות שכנראה רק סקודה יכולה להוציא. היא לא סופר מיני, לא בדיוק קומפקטית, לא בדיוק סטיישן אלא משהו בין לבין. הכיוון הוא משפחות צעירות שצריכות קצת יותר מקום ושימושיות בעיקר בתא המטען מאשר האצ'בק, אבל לא לצמוח למימדי סטיישן על מלא. בישראל היא לא נהנתה מהצלחה מסחררת. היא איתנו מאז 2019, בשנתה הראשונה עם מנוע 1.0 ליטר ומשנת 2020 גם עם מנוע 1.5 ליטר. הבונוס הוא לא המנוע ולא המראה החיצוני, אלא תא נוסעים עם כמה הפתעות נעימות בתחום מקומות האחסון ואפילו יציאות מיזוג ליושבים מאחור - שגם היום לא ממש שכיח למצוא במשפחתיות, בטח לא במשפחתיות קטנות. אם אתם שמים דגש על נוחות וחיסכון, לכו על גרסת ה-1.0 ליטר סטייל.

מה יש בה:
הנעה: מנוע ה-1.0 ליטר בעל שלושה צילינדרים מספק 115 כ"ס וביצועים סבירים. מנוע ה-1.5 ליטר שאורז 150 סוסים כבר הופך אותה לזריזה ממש. שניהם עם תיבת הילוכים כפולת מצמד עם 7 יחסי העברה שגם מיטיבה עם צריכת הדלק.

בטיחות: לסקאלה 5 כוכבים במבחן הריסוק האירופי ומערכות בטיחות מתקדמות; בלימה אוטומטית, תיקון סטייה מנתיב, התרעה על רכב ב"שטח מת"

אבזור: היא מתחילה ב"אמבישן" כרמת הכניסה, אבל מומלצות יותר הן שתי רמות הגימור "סטייל" ו"ספורט" ששודכו למנועים השונים. כאשר הראשונה עם מנוע ה-1.0 ליטר מציעה בקרת אקלים, שליטה על ההילוכים מההגה, כניסה והנעה ללא מפתח, מצלמת חניה, בקרת אקלים ותאימות אנדרואיד ואפל. ה"ספורט" מוסיפה גג שמש פנורמי, תאורת לד, בורר מצבי נהיגה, מושבי ספורט ועוד.

למה כן: הנדסת אנוש, מיזוג למושבים האחוריים, אבזור, צריכת דלק, תא מטען
למה לא: אופי מנוע 3 צילינדרים, פעולת התיבה במהירות איטית

כמה כמה (המחיר עד דגם 2023):
1.0 ליטר: "אמבישן" - 64,000-103,000, "סטייל" - 68,040-111,240
1.5 ליטר: "ספורט" - 90,000-121,000

מצאנו בלוח:
אמבישן, 2021, אפורה, יד 1, עם 90 אלף ק"מ ב-75,000 שקל

מבחן פיאט טיפו 1.6. מרץ 2016. קובי ליאני
פיאט טיפו, לא רנסאנס איטלקי, יעילות ופרקטיות/קובי ליאני

פיאט טיפו: על המשקל

מי זו: פיאט טיפו, היא תוצר שיתוף פעולה בין פיאט האיטלקית לבין טופאש הטרקית שעל ידה היא גם נבנתה. המתכון עצמו היה פשוט, מענה לשווקי רכב שלא מתעניינים בטכנולוגיה, תחכום, הידור ושלל מונחים מתקדמים, אלא זקוקים למשפחתית יעילה, פשוטה ומרווחת. בישראל המכונית שווקה בין 2016 ל-2019 כחלק מקטגוריה שלמה של מיני משפחתיות כמו ניסאן אלמרה, יונדאי i25, סקודה ראפיד ואחרות. ביחס של פח לשקל היא הציעה בזמנו חבילה מאוזנת, לא מצטיינת בשום סעיף אבל גם לא מותירה טעם של מוצר לא אפוי ביד. השיווק נעשה בשתי גרסאות, אחת ידנית עם מנוע 1.4 ליטר שבה לא ניגע ואחת עם תיבה אוטומטית ומנוע 1.6 ליטר. המרווח ליושבים מאחור סביר, תא המטען נדיב מאוד עם 520 ליטרים. נוחות הנסיעה לא מבריקה בעיר ומשתפרת מחוצה לה. אין פה איכויות ניהוג איטלקיות למי שמפנטז על זה, אבל גם לא הפתעות לרעה. בנהיגה מתונה היא תחלץ 13-14 ק"מ לליטר.

מה יש בה:
הנעה: מנוע 1.6 ליטר נטול טורבו עם 110 כ"ס נדרש לדרבון רציני כדי לייצר ביצועים ראויים, אבל זה לא המקום אליו היא כיוונה לכתחילה. תיבה אוטומטית קלאסית עם 6 הילוכים מחלצת ממנו את המיטב ובעיקר חלקה בפעולה שלה.

בטיחות: לא הצד החזק של הטיפו, 3 כוכבים במבחן הריסוק האירופי דאז הם הישג מתחת לבינוני. על מערכות בטיחות מתקדמות בכלל אין מה לדבר.

אבזור: המכונית שווקה בשתי רמות גימור "קומפרט" בסיסית מאוד ו"לאונג'" מעט יותר מאובזרת. ברשימה ניתן למצוא שליטה מההגה ומצלמת רוורס אצל הבסיסית, ברמת הגימור הגבוהה יותר יש גם פנסי ערפל, חיישני גשם, חישוקים קלים ובקרת אקלים.

למה כן: מרווח, תא מטען
למה לא: ביצועים, צריכת דלק, בטיחות

כמה כמה:
קומפורט - 26,500-44,500 שקלים, לאונג' - 28,800-47,000 שקלים

מצאנו בלוח:
לאונג', 2017, לבנה, יד 2, עם 52,000 ק"מ ב-36,000 שקלים

מבחן השוואתי: טויטה יאריס מול קיה ריו וסיטרואן C3. קינן כהן, ניר בן טובים
סיטרואן C3 נוחה כמו סיטרואן, מוזרה כמו סיטרואן/ניר בן טובים, קינן כהן

מי זו: ה-C3 של סיטרואן היא בהחלט הבחירה שתגרום לסביבה שלכם לשייך אתכם לקבוצת סיכון בעלת נטייה להימורים. הדור המדובר כאן הוא זה שנמכר פה מ-2017. המכונית עצמה נהדרת, אבל המוניטין של סיטרואן בישראל, נו, אתם יודעים. ולא שאין סיבה לשים לידה הערת אזהרה ואנחנו ניגע בה, אבל בכל הקשור לתמורה למחיר ה-C3 היא הצעה מעניינת מאוד שלא היינו פוסלים על הסף. העיצוב החיצוני הוא לא לכל אחד, המכונית הזו מגיעה מהעידן בו הדגמים של היצרנית הזו ניסו לייצר מראה מובחן ומובדל מכל דבר אחר על הכביש במיוחד עם ה"איירבאמפס" אותם פסי הגנה מגומי בדפנות שלה. אבל גם בתוך הקנקן מדובר במכונית עם איכות חומרים טובה מאוד לקבוצתה, המרווח לא מדהים, אבל נוחות הנסיעה הסיטרואנית היא הקלף החזק שלה, הוסיפו לזה תנוחת ישיבה מעט גבוהה מהמקובל ויש לכם מכונית שתתאים מאוד כרכב שני או יחיד לזוג מבוגר שלא צריך גודל, אבל יעריך רכב ידידותי לחוליות הגב בכניסה אליו ובנסיעה בו. בגדול היו לה שתי רמות גימור "שיין" ו"פיל" שהתחלפו במתיחת הפנים שלה ב-2020 והיו הבסיסיות וגרסאות ה-PACK שהיו המאובזרות יותר - אליהן אתם צריכים לכוון.

מה יש בה:
הנעה: הדגם שווק עם מנוע 1.2 ליטרים שלושה צילינדרים מוגדש עם 110 כ"ס, עם תיבה אוטומטית עם 6 הילוכים של אייסין היפנית. לא תתפלאו לשמוע שהשילוב הזה לא בדיוק משאיר פסים שחורים בכל יציאה מהרמזור, אבל מוצלח ובסך הכל זז יפה מאוד ויתמודד גם עם נסיעות ארוכות. ה-C3 כן מצליחה להיות חסכונית למדי עם 16 ק"מ לליטר וצפונה.
עכשיו להערת האזהרה, זהו מנוע שהוציא לעצמו שם לא טוב בשל שימוש ברצועת תזמון טבולה בשמן. לרצועה יש נטייה להתפורר ומעבר לקיצור ימיה היא גם סותמת את מעברי השמן במנוע. כל עוד העניין מזוהה ומטופל בזמן, זה בסדר, במידה ולא זה ממש לא. זה לא פוסל אותה, זה בהחלט נקודה שחייבים לוודא בהיסטוריית הטיפולים של המכונית שאתם בודקים.

בטיחות: המכונית קיבלה 4 כוכבים במבחן הריסוק האירופי, ציון סביר. לזכותה יצוין כי היא מצוידת במערכות בטיחות מתקדמות כבר ברמת הגימור הבסיסית וכבר מתחילת השיווק שלה ב-2017. אלו כוללות בלימת חירום אוטונומית, התרעת סטייה מנתיב ורכב ב"שטח מת" וזיהוי תמרורים

אבזור: כבר בגרסת האבזור הבסיסית יש מסך 7 אינץ', תאימות לאפל, בקרת אקלים, חישוקים קלים ובקרת שיוט. רמות הגימור הגבוהות יותר מוסיפות מצלמת חניה, כניסה והנעה ללא מפתח ובחלק מהשנים מצלמת דרך

למה כן: ביצועים טובים, נוחות נסיעה, עיצוב, איכות חומרים
למה לא: מרווח מאחור, הנדסת אנוש במולטימדיה, תחזוקת מנוע

כמה כמה:
43,300 שקלים (שיין מ-2017) עד 92,000 שקלים (שיין PACK מ-2023)

מצאנו בלוח:
שיין PACK, לבנה עם גג אדום, 2018, יד 2 עם 20,000 ק"מ ב-57,000 שקל

סובארו אאוטבק. אתר יצרן
סובארו אאטובק, מלכת השימושיות בשבילים/אתר יצרן

סובארו אאוטבק: לא כמו כולם

מי זו: סובארו שתמיד הייתה חלוצת ההנעה הכפולה במכוניות עממיות מייצרת החל משנת 1994 את האאוטבק. שהחלה כגרסה מוגבהת של הלגאסי סטיישן וצמחה לדגם משל עצמה. את הקונץ-פטנט הזה ניסו אפילו יצרניות היוקרה לחקות, וולוו עם ה-XC70, אודי עם האולרוד - אבל אלו נכחדו מזמן והאאוטבק עדיין נוסעת. ולמרות שלסובארו יש הצעה למשפחות מטיילות בדמות הפורסטר או ה-XV, האאוטבק מצליחה לשלב טוב יותר בין מרווח של מכונית מנהלים נעימה מאוד לנסיעה, לבין רכב שלא יתבלבל כאשר יורדים לשבילים כבושים. על הדרך היא מציעה גם שימושיות שאין שנייה לה בשל מרכב הסטיישן. אנחנו נתייחס כאן לדור ששווק בין 2015 ל-2021, שנמכר ללא שינוי מכאני אבל עם שדרוג בטיחותי משמעותי החל מ-2019 עת קיבלה את מערכת הבטיחות האקטיבית EyeSight.
הדגמים המאוחרים יותר עדיין יקרים יחסית, למרות שגם שם, עבור מי שישחרר את הפוזה של רכב השטח הקשוח מחכה עסקה מעניינת.

מה יש בה:
הנעה: מנוע בוקסר 2.5 ליטר נטול טורבו, שמחובר לתיבת הילוכים רציפה והנעה כפולה קבועה. ההספק הוא 175 כ"ס, לא הרבה ויחד עם התיבה הרציפה והמשקל שלה מקבלים מכונית שרחוקה מלהרשים בביצועים. גם לא בצריכת הדלק שתגיע ביום-יום לכ-11 ק"מ לליטר בנסיעה רגועה.

בטיחות: כאמור, עד 2019 לא הציעה האאוטבק אביזרי בטיחות מתקדמת ושווקה עם מערכת התראה של מובילאיי. הוספת ה-EyeSight הכניסה למפרט שלה בלימת חירום אוטונומית, בקרת שיוט אדפטיבית, התרעת סטייה מנתיב וזיהוי רכב ב"שטח מת" והתרעת תנועה חוצה מאחור. החיסרון: המערכת מבוססת מצלמה בלבד, ללא רדאר, ובתנאי ראות מוגבלת כמו ערפל וגשם חזק, ואפילו אדים על השמשה היא עלולה להכריז אי שמישות, בהתרעה בלוח המחוונים.

אבזור: הדגם שווק בשתי רמות גימור X הבסיסית ו-XS המאובזרת יותר. ההבדלים הם בתוספת אורות אוטומטיים, מסך מולטימדיה שגדל מ-6.2 ל-7 אינץ' ומ-2019 ל-8 אינץ', חלון שמש בגג, ריפודי עור ולא בד, כיוון חשמלי גם למושב הנוסע, כניסה והנעה ללא מפתח, דלת תא מטען חשמלית ועוד.

למה כן: מרווח, נוחות, תא מטען, יכולות שבילים
למה לא: ביצועים, צריכת דלק, מימדים בעיר, לא רכב שטח על מלא

כמה כמה:
54,000-119,000 שקלים ל-X
66,000-143,000 שקלים ל-XS

מצאנו בלוח:
SX, אפורה, 2017, יד 2 עם 100,000 ק"מ ב-84,100 שקל

אופל אדם. יח"צ, אתר יצרן
מיוחדת יותר מפיאט 500 זולה יותר ממיני קופר/אתר יצרן, יח"צ

אופל אדם: משהו אחר לגמרי

מי זו: כאשר אופל החליטה שהיא צריכה נוכחות בקטגוריית המיני, היא עשתה את זה בשני אופנים לא שגרתיים. הראשון: היא הלכה על מכונית 3 דלתות בלבד, על בסיס פלטפורמה מקוצרת של הקורסה, כדי לחסוך כסף. השני: היא קראה לה על שם מייסד החברה - לא פחות. התוצאה היא אופל אדם, מכונית שגם עשור אחרי שהוצגה עדיין נראית מצוין (פחות בגרסאות הבסיס), עדיין משדרת משהו צעיר ואופנתי ומספיק מיוחדת כדי לבלוט בין כל הפיאט 500 מולן היא התחרתה. גרסאות ה-S הספורטיביות וה"רוקס" עם מראה הכמו שטח יקרות ונדירות יחסית, אבל עדיין אלטרנטיבות מרעננות למיני קופר למשל.

בארץ היא נמכרה בין 2014 ל-2019. בתחילת הדרך היא שווקה עם תיבת הילוכים ידנית, אליה הצטרפה גם תיבה רובוטית בהמשך, היא בעלת מצמד יחיד, אז לא באמת נעימה מאוד לשימוש. יש לה תא נוסעים מעניין ומעוצב לפחות כמו החוץ שלה ואיכות החומרים בו טובה יחסית למכונית מיני, על המושב האחורי ותא המטען של 170 הליטרים לא היינו בונים. נוחות הנסיעה שלה מפתיעה לטובה, אבל לא ממשיכה להתנהגות כביש מהנה במיוחד, או מהנה בכלל.

מה יש בה:
הנעה: מנוע הגרסה הרגילה בנפח 1.4 ליטרים נטול טורבו עם 87 כ"ס, זה לא נשמע הרבה וזה באמת לא הרבה, ואין מה להתבלבל מעיצוב ה-3 דלתות שלה, 13.9 שניות ל-100 קמ"ש בגרסה הרובוטית מספרים שאין פה הרבה ביצועים ואקשן. אבל היא מאפשרת צריכת דלק טובה מאוד של 18 ק"מ לליטר בקלות.

בטיחות: 4 כוכבי בטיחות במבחן הריסוק האירופי, ללא מערכות בטיחות מתקדמות.

אבזור: האדם הבסיסית מגיעה ברמת גימור נמוכה מאוד. לאורך השנים היא נמכרה בשלוש "חבילות אבזור" שבעיקר הוסיפו קצת צבע לתא הנוסעים וצביעה דו גוונית מבחוץ ודי מבלבלות. השינוי המשמעותי יותר היה מ-2016 אז היא עברה לרמת גימור אחת - JAM, אחידה וטובה למדי שבה הייתה כבר בקרת אקלים, חישוקים קלים, בקרת שיוט, וצביעה בשני גוונים.

למה כן: עיצוב, מימדים, נוחות נסיעה, ייחוד
למה לא: ביצועים, מרווח ושימושיות, בטיחות, תיבת הילוכים

כמה כמה:
24,200-52,430 שקלים

מצאנו בלוח:
JAM רובוטית, 2017, כחולה עם גג שחור, יד 2, עם 62,000 ק"מ ב-33,700 שקל

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully